חבילת עריכה מקיפה
עריכה ספרותית
כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול על עריכה ספרותית!
עם ישראל נקרא גם ‘עם הספר’ ולא בכדי. בשנים האחרונות, הוצאות הספרים מקבלות למעלה מ-2,000 ספרים בחודש מאנשים שונים, שכותבים ומגישים כתבי יד כדי להפוך אותם לרבי מכר.
אנשים רבים, כמו הוצאות ספרים וסופרים מפורסמים, מעבירים את כתבי היד שלהם לעורכי ספרים מקצועיים, על מנת שיערכו אותם, וכך כתיבתם תהיה קולחת, זורמת וללא שגיאות “צורמות".
אז מה צריך לדעת על עריכה ספרותית/עריכת תוכן לספרים?
כדי לדעת יותר על עריכה ספרותית/עריכת תוכן לספרים, חשוב להבין מה בעצם עושים עורכי ספרים, הלוא הם עורכי תוכן, שבעיקר משפרים את הטקסטים בספר ועורכים אותם. העורכים תומכים, מייעצים ומסייעים לכם בכל השלבים של עריכת הספרים ותיקונם הסופי. הם מציעים שינויים שונים, כמו שינויים בסדרי הפרקים, סידור המאפיינים השונים, ועוד, כאשר יהיו להם הצעות ותוספות משלהם.
תפקידי העורכים כוללים:
תמיכה בתהליך הספרותי – עורכי תוכן תומכים בתהליך הכתיבה ובמהלך פגישה או שיחה עם כותב הספר מבררים מהם: תהליך העבודה, קביעת סדרי העדיפויות, קביעת היעדים ומעבר על החומרים הכתובים. תפקידם של עורכי התוכן לשפר את הטקסט מבחינת התוכן, העלילה וכו’, בלי לשנות את המשמעויות השונות. כך תהליך השלמת הכתיבה (לפי הצורך) הופך להיות קל יותר לכותבי הספרים.
הבנת המהות של הספר – תפקידם של עורכי תוכן טובים הוא להבין את התחום שבו עוסקים הסיפורים, את מהותם, את הכיוון הכללי ואת ההיגיון בהם.
עריכת לשון (=עריכה לשונית)
כעת נתייחס לעריכת לשון או בשמה השכיח עריכה לשונית.
ניסיתם פעם לקרוא טקסט בלי פסיקים, בלי סימני קריאה, בלי מירכאות, בלי נקודות, עם טעויות כתיב וניסוח משובש???
אנו בטוחים שאם חוויתם זאת, הרגשתם מבולבלים ולא הבנתם את מה שקראתם. אנו יכולים להבין אתכם.
מה נאמר לכם?! מאז שאנו זוכרים את עצמנו עזרנו לאנשים להביע את עצמם בבירור.
אני, לאה חובל, שעוסקת מדי יום בעריכת לשון/תוכן, יודעת עד כמה מלאכת הניסוח מייגעת לעיתים.
ברצוני לתת לכם כמה שיותר כלים נכונים לניסוח הולם. כי לא מספיק שיקראו את מה שכתבתם, אלא גם חשוב שיבינו אתכם, זו הסיבה שאני כאן עבורכם, כדי לוודא שהספר שכתבתם יובן כראוי.
אני נתקלת מדי יום בספרים, שבין השאר דורשים עריכת לשון מקצועית. למרבה הפלא, לעיתים קשה להאמין כיצד כתב יד שהתקבל קשה לקריאה, חסר בהירות, חסר ארגון, הופך לקריא ומנוסח היטב, אבל למעשה אין זה פלא.
ההבדל בין ציון עובר לציון מעולה הוא בעריכת לשון נכונה, כמו גם ההבדל בין ספר שיקראו בשקיקה לספר משעמם.
עריכת לשון לתיבול נכון של הטקסט
יש לערוך כל ספר ללא יוצא מן הכלל, אולי חוץ מאחד למיליון שיהיה יחסית ברור. אנשים רבים אוהבים לכתוב או מתפרנסים מכתיבה, אך בין שאנו אוהבים לכתוב ובין שאנו תופסים את מה שכתבנו כפאר היצירה, למרות זאת הטקסט אמור לעבור עריכת לשון ממוצעת, על מנת שניתן יהיה לעשות סדר בדברים.
לא תמיד אנו יכולים לראות את מה שכתבנו בתמונה הכללית, וגם אם אנו חושבים שבסופו של דבר העברנו את המסר, עלינו לדעת כי עריכת לשון תדגיש אותו עוד יותר ותהפוך את הטקסט לנגיש יותר, קריא יותר ומהנה למדי.
עריכת לשון כחלק משמעותי להעצמת הכותב
חלק מהאנשים יטען כי הנושא עריכת לשון יפריע לכותב עצמו, אך אין זה כך. לכל כותב חייב להיות אדם נוסף שקורא את מה שהוא כותב, על מנת שייתן הערות, יוסיף ויחסיר מבחינת הלשון. כאשר כותב מנסח טקסט שהוא אוהב, עליו למסור אותו לעורך לשון, על מנת שזה יקרא אותו ויבדוק מהן היתרונות ומהן החסרונות שבו. עריכת לשון מתעמקת בעיקר במסר המועבר בטקסט ולא בחלופות לכך. השאיפה היא לשמור על המהות העיקרית של הטקסט עצמו.
לחשוב על עריכת לשון כעל תיבול נכון
כפי שאנו חושבים על אילו תבלינים להוסיף למאכל האהוב שלנו, כך עלינו לחשוב גם על עריכת לשון. הטקסט שלנו הוא המאכל שאנו מבשלים. אנו יכולים להכניס אליו מרכיבים רבים ואף סועד לא יוכל להבדיל איזה תבלין יש בו ומהם המרכיבים העיקריים שלו, וכך גם בטקסט. עריכת לשון היא התיבול הנכון של הטקסט עצמו. כדי להפוך את הטקסט לטעים יותר, עליו לעבור עריכת לשון, שכתוב מסוים, תיקונים כאלה ואחרים ועוד לפי הצורך.
עריכה לשונית וכתיבה נבדלים זו מזו
הכתיבה עצמה היא החלק החשוב ביותר בפרסום הטקסט, כיוון שבלי הכותב לא יהיה כזה, אך כותב טוב וממושמע לא יכול לפרסם כל טקסט שהוא כותב ללא עריכת לשון ראויה והגיונית. הטקסט שלו חייב לעבור עריכת לשון, על מנת שהקורא החיצוני ייהנה מכל מה שכתב, עם ההומור הלשוני, התכנים הרעיוניים, משחקי המילים והפיסוק, שלעיתים יכול להיות נחוץ, ועוד.
הגהה
דמיינו לכם את התרחיש הבא: אתם קוראים ספר או מאמר מקצועי ובמהלך הקריאה אתם נתקלים בטעויות דפוס, או בפיסוק לא נכון.
איזה רושם תקבלו מהתוכן שקראתם? סביר להניח שלא חיובי במיוחד.
הסיבה לכך ברורה, בכל טקסט שלא עבר הגהה יסודית, "נופלות" טעויות שפוגעות באיכותו, ברמתו ובמהימנותו.
יש לציין שהגהה אינה יורדת לעומק הטקסט, אלא מטרתה לוודא שהוא נקי, בלי שגיאות למיניהן. איות לא נכון, טעות במספור העמודים, הערות שוליים לא מסודרות – כל אלו הן טעויות טכניות, לכאורה, קטנות מדי, אך למעשה הן פוגעות מאוד בבהירות הטקסט, ולכן הקורא אינו רואה זאת בעין יפה. לכן כיום כל גוף העוסק בכתיבה וסידור התוכן, כמו הוצאות ספרים או מערכות עיתון ואף אנשים פרטיים, נעזרים בשירותי הגהה לפני שליחת הטקסט לצד אחר או כל גורם מקצועי כזה או אחר.
ניתן להגיה כל סוג טקסט: מסמכים משפטיים, טקסטים ספרותיים, עבודות אקדמיות וכיו”ב, כאשר העבודה הזו אינה מתבצעת פעם אחת, אלא יש לבצעה לאחר כל שינוי מהותי בטקסט.
מאפיינים חשובים לבחירת בעל מקצוע בתחום הגהה/עריכה:
- לוח זמנים: יש לוודא שעורך לשון/מגיה שעורך/מגיה את הספר, יכול לבצע את העבודה בפרק זמן המתאים לנו, כחלק מהפקת הספר והוצאתו.
חשוב שהכותבים יאמרו מראש מהו לוח הזמנים שלהם, על מנת שלא תהיינה אי-הבנות בנושא.
- ידע וניסיון: כדי לעשות עבודת הגהה טובה, יש לדעת את השפה העברית על בוריה, בקיאות בכללי הדקדוק, וכן ניסיון בתחום. בעיקר כאשר מדובר בטקסט מקצועי, למשל, טקסט משפטי או רפואי, הדורש הכרת מונחים מקצועיים, על מנת שניתן יהיה לבצע הגהה איכותית.
- הצעת מחיר: אחד המדדים החשובים למקצועיות הוא מתן הצעת מחיר הוגנת, אשר מתאימה לסוג העבודה הנדרש. לכן נפנה לבעל מקצוע הגובה מחיר סביר, על פי המקובל לעבודת ההגהה.
